הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD), בנוסף לקשיים התפקודיים שהיא גורמת (בעיות ריכוז, אירגון, התמדה, כיו"ב), גורמת גם לקשיים רגשיים טיפוסיים. ההפרעה מתפתחת בילדות, למרות שלעתים היא מזוהה ומאובחנת בשלב מאוחר יותר בחיים. אנשים הלוקים בהפרעה סובלים גם מהשפעות רגשיות, הפוגעות ביכולתם לתפקד בתחומים רבים של החיים, כגון:

קושי בויסות ובניהול הרגשות, במיוחד כעס או תסכול.

 

פעמים רבות, ילדים ומבוגרים הלוקים בהפרעה נופלים למעגל קסמים הרסני: מחד, הם נוטים לעורר, שלא במתכוון, את תוקפנותם ואת כעסם של הסובבים אותם. מאידך, הם רגישים באופן מיוחד לביקורת ולדחייה. כך נוצרת פגיעה כואבת ומתמשכת בדימוי העצמי, שמעמיקה ככל שכושלים הניסיונות להשתלב "נכון" ולזכות באהדה ובאישור של הסביבה.

 

בטיפול: נעשית עבודה הן על העיבוד הרגשי וחיזוק הדימוי העצמי, והן על שינוי דפוסי ההתקשרות וההשתלבות עם הסביבה.

 

סימפטומים רגשיים נפוצים של ADD / ADHD כוללים:

• תחושה של תת-הישגיות

• קושי ניכר לשאת תסכול

• נטייה להילחץ ולהתבלבל יתר על המידה

• רגזנות

• קושי להתמיד ולשמור על רמת מוטיבציה לאורך זמן

• רגישות יתר לביקורת

• מזג מתפרץ – "פתיל קצר"

• הערכה עצמית נמוכה ותחושת חוסר הביטחון

• שינויים במצב הרוח

אימפולסיביות: בילדות, תכונה זו מתארת את אלה שמפגינים את הרגשות שלהם ללא ריסון, ופועלים ללא התחשבות בתוצאות. ילדים עם ADHD עשויים לקבל הערות משמעת תכופות בבית הספר בשל דיבור מתפרץ והתנהגויות גסות לכאורה. כתוצאה מכך, חברים לכיתה ומורים עלולים לתייג אותם כמפריעים. לעתים קרובות קשה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ליצור חברויות. מבוגרים אימפולסיביים עלולים להתפרץ לשיחות, ולהיות נסערים בקלות במצבים יומיומיים, כמו בעת המתנה בתורים או כשיש עומס בכביש. האימפולסיביות עלולה לגרום לחוסר סבלנות ולתגובות בלתי הולמות ובלתי מותאמות לסיטואציה.

התפרצויות זעם: כעס הנו התנהגות אנושית נורמלית. אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, לעומת זאת, עשויים להתקשות כשנדרשים להתמקד במשימות מלחיצות, וזה שעלול לגרום לתסכול ולכעס מתפרצים. הם עלולים גם להסתבך חברתית, ולסבך את יחסיהם עם הסובבים בעבודה או בבית הספר.