top of page

שאלות נפוצות חלק א'

 

איך אני יודע שאני זקוק לייעוץ ?

 

כל אחד מאתנו, בזמן כלשהו בחייו, עשוי להיקלע לנסיבות שגורמות לו להרגיש או לחוות כאב וסבל נפשי. לפעמים הסבל הנפשי כל כך חזק, מתמשך או עמיד, עד שהוא מקשה על עצם המשך החיים הרגילים. לעתים, הסבל עצמו הוא זה שמונע מאתנו למצוא את המענים הדרושים לנו בעצמנו.

בשלב מסוים, מגיע האדם להבנה שהסבל שהוא חווה נובע מתוך עצמו.

למרות שמה שקורה "בחוץ" (מחוצה לו) הוא בעל משקל ממשי, הכאב שהאדם חווה הוא נפשי ועל כן, הזמן הנכון לפנות לייעוץ ולטיפול פסיכולוגי הוא כשהאדם מבין שמקור הקושי נמצא בתוך עצמו, שדפוסי ההתמודדות ששירתו אותו עד כה אינם יעילים עוד, וכי עליו להסתייע באדם מקצועי ומנוסה על מנת לפתור את הסכסוכים שנוצרו לו עם עצמו, ועם הסובבים אותו.

 

מהו טיפול פסיכולוגי?

טיפול פסיכולוגי הוא התערבות מקצועית הנעשית על ידי פסיכולוג מומחה, באמצעות טכניקות, גישות ותאוריות, שמטרתם היא להקשיב בתשומת לב רבה למה שיש לאדם לומר – אף כי לעתים הוא לא מעז לומר זאת אפילו לעצמו. על ידי ההקשבה הזו, ניתן לחקור את עולמו הפנימי של האדם, את ההיבטים הרגשיים, הערכיים, המוסריים, החברתיים, האישיים והמשפחתיים. על  פי רוב, המתח שנוצר בין הגורמים הללו לבין עצמם, מהווה את בסיס הבעיה ממנה האדם סובל.

הטיפול הפסיכולוגי נועד לשפר את מצבו הרגשי של האדם ולהפחית את המצוקה שנוצרה. זאת, באמצעות זיהוי ושינוי של הדפוסים (המחשבתיים, ההתייחסותיים, הרגשיים וההתנהגותיים) שגורמים לבעיות.

הטיפול פסיכולוגי יכול להיעשות באופן אישי, זוגי, או משפחתי, בהתאם למצבו ולצרכיו של האדם. במקרים שבהם הנגישות הפיזית מהווה בעיה, קיימת אפשרות לטיפול באמצעות הטלפון או דרך האינטרנט. מספר המפגשים יהיה בהתאם לסוג הבעיות מהן האדם סובל, למספרן, ולחומרתן.

לכן, טיפול פסיכולוגי אופטימלי הוא זה שיחקור ויזהה את הבעיות שפוקדות את האדם, ויבנה את ההתערבות המתאימה שיאפשר למטופל לחיות באופן הרצוי לו ביותר, כלומר, עם כמה שפחות אי נוחות.

סיבות שכיחות לפניות:

יש סיבות שונות לפנות לטיפול. לפעמים האדם פונה כי הוא חש צורך להתאושש מתקופה קשה, או שהוא זקוק להתכווננות מחודשת של חייו. אך יש לפעמים רגעים בהם אנחנו זקוקים ליותר, להתערבות עמוקה יותר.

הטיפול הפסיכולוגי מועיל במיוחד:

  • כאשר המצוקה גדלה בכל יום, לא מראה סימני שיפור, ותסמיניה מטרידים, אינטנסיביים, וממושכים.

  • כאשר האדם מרגיש שאין לך את הכוח להתמודד בכוחות עצמו עם הבעיות שפוקדות אותו. כלומר, במצב שהרצון לשיפור וההכרה בצורך בשינוי לא מספיקים כדי להימנע מסבל.

  • כשהאדם חש פגיע ומתקשה להתמודד עם החיים או עם הסביבה שלו.

  • כשחוויית הבדידות מתפשטת והופכת למרכזית.

  • כאשר האדם ניצב אל מול בעיות נקודתיות, ואינו מוצא דרך לפתור אותן.

  • כאשר הבעיה הרגשית משפיעה על התפקוד בעבודה, בלימודים, או בקשרים עם המשפחה והסביבה הקרובה.

  • כשמופיעים תסמינים כמו: נדודי שינה, עלייה או ירידת בתיאבון, איבוד עניין בפעילויות שהיו אהובות, חוסר הנאה.

  • פעמים אחרות, הטיפול הפסיכולוגי הנו הכרחי כשמופיעים רגשות עזים של אשמה.

  • מחשבות אובדניות: כשהאדם מרגיש שזה יהיה הפתרון לבעיותיו, ובכך הכאב ייעלם.

  • לנוכח נסיבות מצערות ונואשות, בהן האדם חושב שאין לבעיותיו פתרון.

  • כשהאדם נעשה תלוי בשימוש לרעה בסמים, אלכוהול, הימורים, מין, עבודה, או פעילויות אחרות המאיימות על בריאותו ועל חייו.

  • לנוכח פרצי כעס בלתי נשלט, במיוחד כלפי בני משפחה וחברים.

 

 

 

איך עוזרים לאדם להגיע לטיפול פסיכולוגי?

לעתים, אדם שקרוב אלינו וזקוק לטיפול נמנע או מסרב לפנות.

הסיבות העיקריות להתנגדות לטיפול:

 

  • האדם חושב שמה שקורה לו זה לא עניין גדול, שלא רע לו עד כדי כך שצריך לבקש עזרה מקצועית.

  • האדם חושב שלא יבינו מה קורה לו.

  • האדם פוחד שיגלו שמצבו חמור, או שהוא משוגע.

  • מאמין שזו חולשה לבקש עזרה וללכת לפסיכולוג.

  • לא רוצה "להיכנע" מתוך האמונה שזה יוביל לקריסה מוחלטת.

  • פחד להיות תלוי באדם אחר.

  • פחד ש"ישנו אותי ויותר לא אהיה אני עצמי".

  • לא יודע איך לחפש פסיכולוג.

  • תוהה האם יוכל לסמוך על מי שיעזור לו, או האם יהיה זה מישהו שיבין את נסיבות וניסיון חייו.

  • במקרים חמורים, כמו במצב הזייתי, יתכן שהאדם כלל לא מבין את הבעיה שלו.

  • העלות של המפגשים.

  • לא ממש יודע למה לצפות ממפגש עם פסיכולוג קליני.

  • חוסר רצון להיעזר.

לעתים, מתן מידע נכון יכול לסייע:

  • הטיפול הפסיכולוגי הקליני התפתח מאוד במאה השנים האחרונות, והוא כיום מבוסס על מדע ניסויי מדעיים.

  • ישנם נהלים סטנדרטיים כדי להתאים את הטיפול לצרכיו של כל פרט.

  • אמנם כל אחד מאתנו הוא אדם ייחודי ויש בינינו הבדלים משמעותיים, אבל יש תהליכים פסיכולוגיים רבים שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה.

  • פסיכולוגים קליניים הם אנשי מקצוע שיש להם הכשרה מקיפה בהתנהגות אנושית, ומתמחים באסטרטגיות לניהול והתמודדות עם מצבי קושי ומצוקה.

  • ישנן גישות טיפוליות שונות, ויש מחקרים רלוונטיים המדברים על היעילות של כל אחת מהן עבור הפרעות שונות.

  • יתכן כי האדם יעבור את המשבר הנוכחי בסופו של דבר, אבל האם שווה לו לנסות ולקצר את התהליך ולמנף אותו על מנת להתחזק ולצמוח?

טיפים כדי להקל על קבלת עזרה פסיכולוגית :

  • בחרו זמן טוב ונכון להציע את האפשרות של ביקור אצל פסיכולוג. תמנעו מלדבר במהלך מפגשים משפחתיים, או בנוכחות אנשים מסוכסכים.

  • בקשו לתת הזדמנות לפסיכולוג, לפחות לפגישה ראשונה.

  • תציעו עזרה בתשלום. לרוב התירוץ הנפוץ הוא שהטיפול יקר, והוא נופל כשאדם קרוב מציע לשלם.

  • קבלו את ההתנגדות של האדם, לעתים לוקח זמן לאדם עד שהוא מבשיל לשינוי.

  • תהיו אמפתיים: שאלו על הרגשות של אדם, הקשיבו באופן פעיל מבלי לתת עצות, בקשו הבהרות, דברו על חוויות דומות שמוכרות לכם.

  • אל תניחו הנחות ואל תפרשו את מצבו של האדם, אלא אם הוא מציין זאת מפורשות.

  • הימנעו מלשים בפיו ביטויים או חוות דעת של אחרים

  • דברו על האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי כשהאדם חש ברע, יתכן שבזמן הזה יהיה קל יותר לזהות את הצורך בעזרה מקצועית.

  • תציעו להתלוות לביקור הראשון.

מתי הטיפול מסתיים ? 

  • זוהי שאלה שהתשובה אליה מורכבת. באופן כללי, ישנם שלושה מדדים לפיהם ניתן להתייחס אליה:

  • כשהושגו המטרות הטיפוליות שהוגדרו בתחילת הטיפול

  • כשהמטופל מעריך כי השינויים שעשה במהלך הטיפול מאפשרים לו להמשיך בחייו ללא הסיוע הקבוע של המטפל

  • כשהמטפל מעריך כי יהיה נכון שהמטופל ייקח הפסקה זמנית או ממושכת מהטיפול, כדי לעודד את המטופל להתמודד בכוחות עצמו, ובכך להפחית תלות מיותרת בטיפול

מה תדירות המפגשים ? 

  • בדרך כלל פגישה אחת לשבוע, אך זהו איננו כלל ברזל. לעתים נדרשת פגישה שבועית נוספת, ובתקופות אחרות, אפילו באותו טיפול, ניתן לעבור לפגישה אחת לשבועיים, והכל תלוי במצבו הקליני של המטופל ובצרכיו בזמן נתון.

כמה זמן כל פגישה ?

  • לרוב 50 דקות. יחד עם זאת, בטיפול זוגי ומשפחתי נדרשת לעתים קרובות פגישה ארוכה יותר ואף כפולה, כדי לאפשר עבודה נכונה עם כל המשתתפים. במקרים אלו, קורה שהפגישות אמנם כפולות, אך מתקיימות אחת לשבועיים, לא רק משיקולים כספיים, אלא בעיקר על מנת לאפשר למטופלים להפנים ולעבד את הנושאים שעלו מפגישה הטיפולית.

האם קיים חסיון על הטיפולים? 

  • כן. על הפסיכולוג הקליני חלה חובת סודיות.

  • יחד עם זאת, קיימים מספר יוצאים מן הכלל:

  • באם מדובר במטופל שהוא קטין, מותר להוריו או לאפוטרופוס החוקי עליו לקבל מידע על מצבו. בדרך כלל, על מנת ליצור אוירה בטוחה בטיפול, נעשה מעין הסכם לפיו הפסיכולוג ידווח מיוזמתו להורים רק במקרה שקיימת מסוכנות מידית לנער. בעבודתי, שיתוף ההורים בסוגיות שעולות בטיפול בנער ייעשה על פי רוב בתיאום עם הנער ואף בהשתתפותו.

  • אם המטופל חתם על ויתור סודיות לטובת גורם שלישי.

  • במקרים בהם החוק מחייב בדיווח, למשל באם קיים חשד לפגיעה בחסר יישע.

bottom of page