שיטה זו מתבססת על התיאוריה הפסיכואנליטית שפותחה על ידי זיגמונד פרויד וממשיכיו. השיטה החלה להתפתח בסוף המאה ה- 19 וממשיכה להתפתח עד היום. 

 

השיטה מקדמת שינויים באישיות דרך ניתוח ועיבוד של קונפליקטים רגשיים, מודעים ולא מודעים.

השיטה גורסת כי היציבות והאיכות של מערכות יחסים מוקדמות הנה חיונית להתפתחות נפשית תקינה. אובדן של יחסים משמעותיים לאורך החיים, ונוכחות של מתח בין אישי מתמשך, יהיו קשורים באופן הדוק להתפתחות הסבל והמצוקה הנפשיים. 

 

המטרה של הפסיכותרפיה הדינאמית הינה שינויים עמוקים ומתמשכים באישיות, ולא רק ההקלה על התסמינים השונים.

העבודה הטיפולית הנה מדוקדת ויסודית, ובנוסף לתמיכה, הבנה אמפטית וייעוץ למטופל על ידי הפסיכולוג הקליני, ישנה גם מטרה לעודד ולקדם בחינה, התבוננות ושיח פתוח בהיבטים העמוקים ביותר של הנפש, לנתח את התהליכים הלא-מודעים המתרחשים בה, אשר בורחים מתודעתו ומשליטתו של המטופל ומחוללים לעתים קרובות את התסמינים והסבל שלו.

מבחינה תיאורטית, המצוקה הנפשית לסוגיה נתפסת כתוצאה של קונפליקטים לא-מודעים, והמפתח לפתרון סכסוכים פנימיים אלה הוא הניתוח של מערכת היחסים המופנמות, כפי שבאות לידי ביטוי בחייו העכשיוויים של המטופל, הן מחוץ לטיפול והן בתוך הטיפול, על בסיס מערכת היחסים הנרקמת בין מטפל למטופל. זו האחרונה נתפסת כמעין שכפול, "בשידור חי וישיר" ביותר של הסכסוכים הלא מודעים. מטרת הטיפול תהיה הבירור והפתרון של סכסוכים אלה, אשר יביא בתורו להקלה על תסמיני המצוקה.

 

הטיפול הדינאמי נוטה להיות ממושך יותר מהקודמים, בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע. יחד עם זאת, קיימות שיטות טיפול דינאמיות קצרות וממוקדות, אשר התאמתם נבחנת לפי הכוחות ואופי המצוקה של האדם.