לעתים, אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי מתוך ההכרה שמשהו אינו כשורה בחייהם.

העיתוי יכול לנבוע בעקבות אירוע נקודתי, אך ה"משהו" הזה, הנחווה לעתים קרובות כגורם שמחבל ומכשיל מבפנים, הורס פעם אחר פעם מערכות יחסים, מונע הצלחות, וגורם לחוסר סיפוק ולכאב נפשי.

תחושה זו ש"משהו לא בסדר אתי", מלווה את האדם במשך חלק גדול מחייו. ההכרה בה יכולה להופיע בשלב מאוחר בחיים, אבל לרוב מגיעה יחד אתה ההבנה, שהיא הייתה שם עוד מקודם. מתוך ההכרה הזו, בשלב מסוים האדם מבין כי כדי שהמצב ישתנה, עליו לחולל שינוי עמוק באופן שבו הוא טופס וחושב על עצמו ועל העולם סביבו.

מאחר ודפוסי ההתקשרות וההתייחסות שלנו, לעצמנו ולסובבים אותנו, מתגבשים עוד בילדות, הם ברובם לא מודעים ולא נגישים לאדם עצמו אלא באופן חלקי, שכן מנגנוני ההגנה שנועדו תחילה לחסוך מאתנו חרדה ומצוקה, מונעים כעת גישה לדברים שגורמים לסכסוכים הפנימיים.

זהו המקום בו הטיפול הפסיכולוגי המסורתי (הדינאמי), שסופו אינו ידוע מראש אלא נותר פתוח, הוא הנכון להשגת השינוי והפתרון המיוחל. טיפול זה מבוסס על הקשבה פעילה אך לא מתערבת ולא שיפוטית של המטפל. הטיפול יוצר מרחב בו המטפל המנוסה ילווה את האדם במסע לתוך עצמו, דרך סיפור חייו, זיכרונותיו, כוחותיו, חולשותיו, הישגיו וכישלונותיו, חרדותיו ואהבותיו. לכן, מעצם היות הטיפול הזה פתוח לכיוון ההתפתחות של המטופל, משכו אינו קבוע מראש וסיומו נתון להבנה המשותפת של המטפל והמטופל.